כמו כל נושא אחר שמשמעותי לחיי כולנו, שוק ההדברות נמצא בהסדרה של המדינה באמצעות תקנים ונהלים. אפשר להבין מדוע הנושא הזה הופך להיות אחד מהמסוכנים ביותר שחייבים לעמוד בתקנים מחמירים הרי כבר היו לא מעט טרגדיות בנושא ואנשים קיפחו את חייהם בגלל חומרים מסוכנים או עובדים רשלניים שאינם מוסמכים.
לגבי מה מתייחסים התקנים?
התקנים יוצאים לאור מפי מכון התקנים הישראלי, כדי להבהיר אלו אזהרות יש לגבי חומרים מסוימים, אלו אסורים בכלל לשימוש וכמובן לפרט מידע על הדרך שבה ניתן להשתמש בחומר וכמובן סימון שלו, כדי שכל אדם יידע בדיוק באיזה חומר מדובר והאם הוא מאושר. הסיבה לכך שהתקנים האלו הכרחיים היא שמירה על חיינו, כאשר חלק מהם יכולים להיות מאוד מסוכנים ובעיקר בהדברה שמתבצעת במתאר ביתי, ובין היתר קובעת גם מי יכול להשתמש בהם.
מהם התקנים המחויבים בחוק למדבירים?
• יש מספר חומרים שאי אפשר להשתמש בהם כיוון שהם מסוכנים מידי. עם זאת, ישנם מדבירים רבים שמשתמשים במינונים לא נכונים במטרה לחסוך בחומר או לחסוך זמן, כאשר בחלק מהמקרים מדובר בחומר שבכלל לא תקין מה שמצריך מאיתנו ערנות מוגברת לגבי המיכל שנושא המדביר כשהוא מגיע אל ביתנו.
• התקנים הנוספים שהמדבירים צריכים לעמוד בהם נוגע לגבם עצמם ולא לגבי החומרים. מהאחד ביוני 2016 נחקק חוק שנועד להסדיר את פעילות המדבירים. החוק קובע שמהאחד ביוני 2019 לא יוכלו המדבירים להעסיק עובי הדברה נוספים, וכמובן שאיש לא יוכל להתעסק בתחום, בלי היתר מיוחד או רישיון. מי שעסק בתחום לפני כן יוכל להמשיך לעסוק בכך שלושה חודשים ולאחר מכן יצטרך רישיון, כאשר בדרך כלל ההיתרים המיוחדים ניתנים לעובדים צבאיים, עובדים לקראת פנסיה או מדבירים של הרשויות המקומיות שנמצאים בפיקוח רב יותר.
• כמו כן יש הבדלים בין המדבירים השונים. יש כאלו שמסוגלים לבצע הדברת טרמיטים או יתושים בעוד יש כאלו שלא יידעו להדביר אלא אם מדובר בהדברה בסיסית של נמלים או תיקנים. קטילת חרקים תהיה שונה ברישיון שהיא דורשת מאשר מכרסמים, כאשר גם הדברה בשטח סגור ובעיקר בטכניקת איוד דורשת רישיון מיוחד.
